הכשרות - תוכנית מרפא
הכשרות מקצועיות בנושאים שונים בין ״רפואה-רווחה״ למתן כלים לצוותים סוציאליים ורפואיים העובדים עם אוכלוסיות על רצף הסיכון.
אנו מזמינות אתכם להביא את התכנים אל מקומות העבודה שלכם, לצוותים ולקולגות ולהמשיך להתעסק בחיבור החשוב בין רפואה לרווחה.
11.9.23 הכשרה בנושא התעסקות
בבריאות המטופלים
סיכום המפגש
המפגש התעסק באוכלוסיות בקצה רצף הסיכון, בדגש על ריבוי הבעיות הרפואיות שלהם לצד תת הטיפול תוך התייחסות לחשיבות העו"ס והצוות לבריאות המטופלים.
דיברנו על אוכלוסיות בסיכון, חסרי עורף משפחתי, על רצף חסרות הבית ששורדים את החיים, ומתמודדים לרוב עם פוסט טראומה מורכבת, להם נקרא בקצרה אוכלוסיות בקצה רצף הסיכון.
עיקרי הדברים:
- בירושלים יש מעל ל 38 קורות גג, כ-4,000 בני נוער וצעירים המלווים בקהילה ו – 256 דרי רחוב מבוגרים.
- לפי מחקרים, דרי הרחוב מהווים פחות מאחוז אחד מכלל האוכלוסייה. לעומת זאת, אחוז דרי הרחוב מתוך מטופלי המיון מכפיל את עצמו ב-13 מאחוז דרי הרחוב באוכלוסייה.
- מחקרים מראים כי שליש מדרי הרחוב שהגיעו למיון יגיעו למיון פעם נוספת.
- אוכלוסיות בקצה רצף הסיכון סובלות מהדרה חברתית ובעקבות זאת, אינם צורכים שירותים רפואיים באופן שגרתי, על אף ריבוי הצרכים הבריאותיים.
- ישנו חוסר אמון בסיסי בין אוכלוסיות בקצה רצף הסיכון למערכות ציבוריות, חוסר האמון משפיע על הקשר הטיפולי מול צוותי הרווחה והרפואה.
- אוכלוסיות בקצה רצף הסיכון מתמודדות עם מצב בריאותי ירוד וריבוי בעיות רפואיות ולרוב אינן מטפלות בעצמן או צורכות שאינו מותאם (שימוש מוגבר ברפואת חירום והימנעות משימוש ברפואה בקהילה).
- אחת הסיבות לבעיות הרבות של אוכלוסיות בקצה רצף הסיכון קשורה בטריגרים העולים במהלך הטיפול הרפואי (סיטואציות הדורשות מגע או כאב, אינטימיות, תחושת חוסר אונים ולעיתים גם כפייה או חוסר שליטה) אשר עלולים לגרום להיזכרות בלתי רצונית בטראומה מהעבר.
- כגורמים מטפלים, יש לנו חובה להתעסק גם בבריאות הגוף של המטופלים.
מה אפשר לעשות:
-
להכיר בעובדה שהגוף של המטופלים שלנו חולה ושטראומה משפיעה פיזית על הגוף.
-
ליצור סביבה בה מדברים את הגוף ואת הבעיות שלו ולייצר שיח אקטיבי על נושא הבריאות.
-
להבין ולדעת שטיפול רפואי עלול להוות טריגר, ולהכין את המטופל לכך.
-
לזכור שזה קודם כל שלהם - לא לטפל ולנהל במקומם, אלא יחד איתם ולטפל גם בעצמנו, אי אפשר לשאת בכל.
4.1.24 הכשרה בנושא יוגה מודעת טראומה
דר’ יעל יצחק-עידן
22.7.24 הכשרה בנושא סל שיקום
סוזי ארצי - מרצה במסגרת תכנית ‘עמיתים לזכויות’ מטעם החברה למתנסים ומשרד הבריאות
המפגש עסק בנושאים שונים בהקשר לסל שיקום:
- מי זכאי
- מדוע כדאי לבקש
- תהליך הקבלה
- השירותים המרכזיים.
חומרים רלוונטיים (ניתנים להורדה/צפייה):
- דף מידע על זכאות לסל שיקום ודרכי הגשת בקשה.
- חוברת שירותי סל שיקום ירושלים (2023)
- אתר האינטרנט של 'עמיתים לזכויות' בו ניתן למצוא מידע בנושא סל שיקום ולקבל ייעוץ.
14.8.24 הכשרה בנושא תרופות
דר’ רון מיכאל ביתן, רוקח קליני, האגף הפסיכיאטרי הדסה עין כרם, והאוניברסיטה העברית
סיכום המפגש:
במפגש עסקנו בהיבטים שונים של תרופות:
- תפקיד וסמכויות הרוקחים
- הבחנה בין תרופה מקורית לתרופה גנרית
- אתרי מידע על תרופות
- תרופות עם מרשם וללא מרשם
- תרופות שעבר להן התוקף
- תרופות עם פוטנציאל התמכרותי
- ערבוב תרופות וחומרים אחרים
- שימוש לא מותאם בתרופות
- תרופות ללא מרשם שכדאי להכיר לטיפול במצבים בריאותיים שונים
- אפשרויות לסיוע כלכלי ברכישת תרופות
פירוט הנושאים והמידע ניתן לראות במצגת שהוצגה.
18.11.24 הכשרה בנושא טראומה מורכבת -השפעות על הגוף ועל הנפש, דרכי טיפול והתערבות אינטגרטיבית-מוכוונת טראומה.
ד"ר ענת גור
במפגש עסקנו בטראומה מורכבת והשפעתה על בריאות הגוף ובריאות הנפש, דרכי טיפול והתערבות אינטגרטיביות-מוכוונות טראומה. בין היתר דיברנו על:
ההגדרות השונות של טראומה מורכבת – complex ptsd המבחינה בין טראומה חד פעמית שמתרחשת בבגרות לבין טראומה מתמשכת וכרונית בה הקורבן נמצא תחת שבי או שליטה של המתעלל.
Vander kolk ב-2009 הגדיר טראומה התפתחותית-כרונית, ילד הגדל תחת איום מתמיד. לכך יש פגיעה ישירה בהתפתחות המוח, החלקים במוח המשפיעים על הרוגע והשקט נפגעים ויש התפתחות יתר של החלקים האחראים על עוררות ודריכות. בשל כך נפגעת היכולת להיות ממוקד, יכולת החשיבה, הריכוז והקשב ויכולת הויסות העצמי.
ההשפעות והנזקים של טראומה מורכבת: נזק עמוק לתחושת העצמי, פגיעה ביכולת ניהול מערכות יחסים מיטיבות, חוסר אמון בסיסי בבני אדם ובדמויות טיפול, קורבנות חוזרת, הרס עצמי, פגיעות עצמיות, הפרעות אכילה, שחזור יחסים פוגעניים, דיסוציאציה, דיס רגולציה של רגשות, בדידות, ראיית העולם המקום לא מיטיב ופוגעני, חוסר ויסות רגשי, דכאון וכו'.
השפעות סומטיות (על הגוף): הטראומה נרשמת בגוף, השלכות נוירוביולוגיות והתפתחותיות, מערכות הגוף כולן נפגעות, מחלות כאב כרוניות, כאבי ראש, התקפים דמויי אפיללפסיה, הגבלה בשדה הראייה, הפרעות מוטוריות חולפות, כאבים ללא מקור ברור. חוסר רגישות לכאב (במהלך הפגיעות הנפגעים לומדים לא להרגיש את הכאב, הפוגעים מאלצים לא לבכות ולא להתלונן).
הימנעות מטיפול בגוף בשל – חוסר אמון, בשל אי תחושת כאב, חשש ממגע או פעולות חודרניות, כחלק מפגיעה עצמית, כי לא מבינים ולא מכילים אותם. בעיות בריאות מחמירות בשל חוסר טיפול, הימנעות, הזנחה.
טיפול מוכוון טראומה יוצא מנקודת הנחה שלא תמיד יש זכרון של הטראומה (בעיקר בקרב ילדים ומתבגרים) אלא יש רק סימפטומים (דכאון עמוק, התמכרויות, הפרעות אכילה, פגיעות עצמיות, דיסוציאציה). טיפול מוכוון מאפשר טיפול גם בלי שיש את הסיפור אלא רק חשד של טראומה מורכבת.
כלים לטיפול:
בשל ריבוי סימפטומים הקיימים בצורה אינטגרטיבית חשוב שהטיפול יהיה אינטגרטיבי ויאפשר עיסוק הוליסטי במקום אחד.
פרספקטיבה של CPTSD מאפשרת מסגרת להבנת המטופלים, לראות את מכלול הקשיים ולאפשר טיפול בכלל הסימפטומים. לא להגיד – בזה אני לא יכולה לטפל.
טיפול המאפשר מערכת יחסים מרפאת שהיא תרופת נגד למערכת היחסים המתעללת והמזניחה - מערכת יחסים שוויונית, לא אלימה, כבוד, ללא איום והתניות, גבולות, כנות, העצמה, שותפות, להאמין, לתמוך, ללא האשמת הקורבן, הוגנות, בגובה העיניים, תהליך הדדי, מעצים, מלא חמלה, החזרת הכוח והשליטה לנפגעים.
ג'ודית הרמן, מודל שלושת השלבים – ביטחון ואמון, עיבוד הטראומה, הרחבת קשרים חברתיים ובספרה החדש הוסיפה שלב רביעי – צדק.
--
הפרעת קשב - השפעות על הגוף,
על התפקוד ועל הנפש.
אדוה צור
אדוה צור, מטפלת CogFun (טיפול קוגניטיבי-תפקודי מוכח מחקרית למבוגרים עם ADHD) מוסמכת M.A בהפרעת קשב ולקויות למידה ויועצת קריירה לאנשי קשב.
סיכום המפגש:
- קשיי קשב הם קשיים נוירולוגיים היכולים לנבוע ממגוון סיבות – טראומה, חרדה, מצוקה כלכלית, חוסר בברזל, פגיעת ראש, חוסר בשינה, מצבים רפואיים, מצבי חיים/מלחמה ועוד.
לצד הפרעה מולדת וגנטית ממנה סובלים כ – 10% מהאוכלוסייה.
- מודל BRAWN לתפקודים ניהוליים, מה הם החלקים התפקודיים שנפגעים:
תפקודים קרים (יותר מהראש) – אתחול-הנעה למשימה; זיכרון עבודה (זיכרון לטווח קצר); גיוס מאמץ; מיקוד קשב.
תפקודים חמים (יותר מהבטן) – וויסות רגשי; פעולה-ריסון אימפולסיביות, לעכב תגובה.
- הפרעת קשב משפיעה על הגוף – סטרס, בעיות בעיכול ועוד; השפעה על הנפש – דכאון, חרדה, OCD; השפעה על תפקוד – איחורים, הברזות, קושי להתחיל / לסיים/ לעצור משימה, קושי בויסות רגשי, דחיינות, חוסר בטחון עצמי, תסכול, תחושת מסוגלות עצמית נמוכה.
- מפגש של קשיי קשב עם תהליכי טיפול / ליווי / מפגש רפואי: המרחב הטיפולי דורש מכולם אותו דבר אבל לא כולם מסוגלים לאותו הדבר, החזקה, הנעה, מעורבות וכו'. כשאין שת"פ של המטופל התחושה יכולה להיות של זלזול, חוסר רצון, חוסר מוטיבציה..
זה בא לידי ביטוי: בקושי לקבוע תורים/פגישות, להתארגן, להתכונן, לזכור. רתיעה מבירוקרטיה. "מעצבנים" את המטפלים, תחושה שהם מזלזלים, עצלנים. – הטיפול מבוסס על התמדה וזיכרון, לקחת תרופות, להגיע בזמן, לנהל את הטיפול.
- כאנשי מקצוע יש לנו נטייה לבלבל בין קשיי קשב לתכונות אופי.
- הטיפול התרופתי נותן מענה חלקי, לחלק מההיבטים של ההפרעה. לרוב נותן מענה יותר להיבטים של מיקוד קשב, יכולת לעכב תגובה.
- טיפול משלים לטיפול התרופתי הוא טיפול התנהגותי הכולל אסטרטגיית התנהגויות, להבין את ההתנהגויות המושפעות מקשיי הקשב ומה עוזר מולן. גם מדיטציה ופעילות גופנית עוזרת וחשובה.
מה אפשר לעשות?
- להוסיף שאלות לאינטייק כדי לזהות את הקשיים.
- מודעות לכך שיש קשר בין תפקוד לקוי (איחורים, קושי לזכור, חוסר התקדמות, קושי בקבלת החלטות וכו') ליכולות תפקוד ניהולי.
- סביבה מותאמת, נקייה, שקטה.
- שגרה, חזרתיות, מבנה פגישה קבוע וחוזר – עוזר לויסות ומפחית מאמץ.
- הגדרת משימה לפגישה הבאה – קטנה, ברורה, ספציפית ומפורטת.
- סיכום המפגשים – מה המטופל לוקח מהפגישה? מה למד על עצמו?
6.12.23 הכשרה בנושא שימוש נכון
בשירותי רפואה וכלים פרקטיים
סיכום המפגש:
המפגש עסק במתן בכלים פרקטיים לליווי מטופלים בהליכים רפואיים וכן בשימוש נכון בשירותי רפואה בשגרה ובחרום. כמו כן, הייתה חזרה קצרה על עיקרי התכנים והמסרים שניתנו בהכשרה הראשונה בה עסקנו במאפיינים של אוכלוסיות בקצה רצף הסיכון בהקשר הרפואי ובכלל - מאפייני האוכלוסייה, ריבוי בעיות רפואיות לצד תת טיפול וחשיבות ההתייחסות לבריאות המטופלים.
קבצים עליהם דובר במפגש (ניתנים להורדה/צפייה):
- אינטייק רפואי אותו אנו ממליצות לערוך עם כל מטופל/ת במהלך הקליטה.
- טופס הכנה לקראת הליך רפואי - מסייע להתכונן למפגש רפואי, להתנהל במהלך במפגש הרפואי וליישם את תוצאות המפגש הרפואי.
- פרטי מוקדי קופות החולים ומרכזי רפואה דחופה.
- סרטון קליל של קופת חולים כללית שניתן להראות למטופלים לטובת הכנה למפגש רפואי.
29.01.24 הכשרה בנושא מענים רפואיים
משלימים בירושלים
סיכום המפגש:
במפגש הכרנו שישה מענים רפואיים ייחודיים וחשובים הקיימים כאן בירושלים.
עברנו על המענים השונים ושמענו על אוכלוסיית היעד אליה הם פונים, ימים ושעות הפעילות, דרכי התקשרות, התאמה לאוכלוסיית היעד ויתרונות קבלת השירות.
המענים השונים שהוצגו:
-
עמותת תומכות באהבה | ליווי והדרכה של נערות וצעירות במצבי סיכון, סביב מגוון תחומי ההיריון והלידה.
-
ניידת לוינסקי של מרכז לוינסקי ירושלים | בדיקות אנונימיות למחלות זיהומיות עבור א.נשים על רצף הזנות (לא מחייב הצהרה), חסרי.ות מעמד, קטינות.ים ואוכלוסיות בסיכון. | ליווי סוציאלי: טיפול פסיכוסוציאלי ומיצוי זכויות עבור אנשים על רצף הזנות מגיל 18 ומעלה.
21.2.24 הכשרה בנושא סוגיות בהתמכרויות:
כשהתרופה הופכת למחלה
עו”ס אלמוג אבן חיים, מנהלת ‘מרכז סול’
המפגש עסק בסוגיות שונות בתחום ההתמכרות: מהי התמכרות, נתונים, גישת מזעור נזקים, הגישה הטיפולית במרכז סול ועבודת המרכז, תלות מול התמכרות, סוגי חומרים והשפעתם על הבריאות ועוד.
עיקרי הדברים:
- כל התמכרות יושבת על טראומה, משבר או קושי.
- בין אם זו התמכרות לתרופות מרשם, הרואין, מין, מסכים, הימורים וכו - ההתמכרויות מתחילות מטראומה, נוצרות מטראומה, ומייצרות עוד טראומה.
- האמירה ״כשהתרופה הופכת למחלה״ באה מההבנה שבתחילת הדרך מטרת צריכת ההתנהגות או החומר היא להרגיע משהו פנימי - חרדה, שמיעת קולות, דכאון, וכד׳ -עד שההתמכרות הופכת לבעיה הראשית.
- התמכרות היא אף פעם לא המחלה הראשונית - היא מתחילה כ- Self-medication, וממחלה שניונית היא הופכת למחלה הראשית כיוון שהיא משתלטת על הכל.
מענים להתמכרויות בירושלים:
23.9.24 הכשרה בנושא קידום בריאות בקרב אוכלוסיות בסיכון - שיח תזונה / אכילה
טובה קרמר - דיאטנית קלינית
סיכום המפגש:
במפגש עסקנו בניהול שיח מקדם ומאפשר בנושא הרגלי אכילה, אוכל ותזונה במרחב ובטיפול. בין היתר דיברנו על:
יישור קו על היבטים בסיסיים בתזונה – היכרות עם אבות המזון, שתיית מים, תפקידם וכמויות מומלצות, כללי אכילה נכונה, הרכבת צלחת מאוזנת, חשיבות פעילות גופנית, איזון בין אוכל בריא (80%) לג'אנק פוד (20%).
כשגדלים בבית שהיה בו קושי סביב אוכל זה יבוא לידי ביטוי גם בהתנהלות בהווה, במסגרות ובטיפול. התנהגות סביב אוכל מביעה את הקשר שלנו עם עצמנו, עם הגוף שלנו, התחושות, הרגשות וכו'. יש להיות ערים לכך שהתמודדות עם אוכל זו דרך תקשורת.
אפשר לדבר על אוכל ותזונה בלי לפחד לייצר טריגר. לייצר שיח פתוח מתוך סקרנות ולא שיפוטיות ולשים לב אם מתייחסים ברמה האישית או מול אנשים אחרים / קבוצה.
עדיף לנהל את השיח אחרי סיום הארוחה ולא תוך כדי ובאופן אישי אך ההתייחסות חשובה כדי להראות שאנחנו רואות, שמות לב אל המטופל, ההתנהגויות ומה שעובר עליו.
לא כל עיסוק באוכל או חוסר אכילה הוא הפרעת אכילה.
מסרים לדבר עליהם עם המטופלים:
- אוכל הוא צורך בסיסי לחיות, לדאוג לגוף, לקשר עם עצמי ועם הסביבה.
- חשוב להתייחס למסרים מהחברה המשפיעים על עמדות כלפי אוכל, תזונה, דיאטה ודימוי גוף. להסתכל עליהם בביקורתיות. לא כל מה שרואים משקף את המציאות או האמת. לחשוב מה מרוויח מי שפרסם. האם מה שמתאים למפרסם מתאים לי? לגוף שלי? לצרכים שלי?
- להקשיב לגוף, למה שהגוף אומר לנו, הגוף מעיד על עייפות, צמא, רעב, מלאות, מתח, פחד, חולשה, התרגשות וכו'.
- להיות נחמדים / אכפתיים עם עצמנו ועם הגוף שלנו. כל גוף הוא שונה, בנוי אחר וצריך דברים אחרים, וכל גוף הוא גוף טוב.
- לכבד ולהעריך את הגוף, גם במחשבות שלנו.
איך אפשר לסייע למטופלים:
- להיות ערים לתכנים שעולים בשיח הקבוצתי, להיות מחוברים לתכנים ברשת כדי לייצר עליהם שיח ולהגיב, לעזור לבחון ולהתבונן על הפרסומים.
- מודלינד – שיח עצמי כלפי הגוף שלי, אמירות שלנו על תחושות כלפי הגוף, עיסוק שלנו באוכל, הרכבת צלחת מאוזנת, שתיית מים, ספורט וכו'.
- לא לפחד לשאול ולפתח שיחה. להציע ידע, ללמוד יחד, לנתח פרסום יחד.
הבחנה בין דיאטה נורמטיבית לבין פיתוח הפרעות אכילה:
-
תקין – יעד סביר לירידה במשקל ובעיקר - לראות במקביל לשיפור בדימוי הגוף שיפור באנרגיות, בטחון, מצב רוח וחיי חברה.
-
לא תקין – דיאטה שלא מסתיימת; משקלי מטרה נמוכים ומשתנים; ביקורת עצמית עולה ודימוי עצמי יורד; הסתגרות חברתית; דכאון, זעם, חרדה, קשיי ריכוז, פגיעה עצמית, התנהגות כפייתית.
-
מניעה – שיפור הערכה עצמית, דימוי גוף חיובי, הקשבה לגוף, קריאה ביקורתית של מידע ופרסומים. הבנה שכל גוף צריך משהו אחר.